אבא שלי היה נבל גדול ואהבתי אותו אהבת אמת מה שלא השאיר לי הרבה ערימת חול מתפזרת ברוח כגופה בים איני יכולה לכבד את החוקים של הפתולוגיה הזאת היא אינה מכבדת אותי זו שקיעה ארוכה כנצח זו פרידה נמשכת ונמשכת כמסטיק יבש ומטונף בנעליי זו אהבת אמת שיש לרמוס ולהוקיע עד זוב דם זה חדר ריק זו קריעה גדולה מאד כאילו אני ים סוף בכבודו ובעצמו
דבר לא יספיק ולא ינחם מלבד הגופים השרים הגופים הפצועים כל כך אם עלינו לשלוח את גופנו בראש כל צבא נפש בביטחון שאין חזית שלא מתים בה שלושה ימים של חסד את כל היופי עלינו לשלוח מן המלחמה כל פרפר נמשך לאש
רק הייתי מבקשת לאמץ דרך אחת זרועת כוכבים שלא נגזר עליי לשנות בה דבר ולא נתבקשתי לסמנה או לכוונה להכתיבה אלא הולכי השקט בה והיא נפתחת אליי בפלאיה שלא ראיתי כמותם ואף לא הייתי רואה